אז הכל עניין של גישה, פה טמון היסוד. המון גברים (ונשים) ניגשים לאקט המיני במצב תודעתי של מלחמה, של מאבק. אני צריך לשלוט בשפיכה.

אני צריך להגמיר אותה.

אני צריך שיעמוד.

בלה בלה בלה…סיפורים ותסריטים מעולמות הפורנו ושאר ירקות חברתיות, כאשר מטרת העל – לבצע את תפקידי כמאהב/כזכר כלפי בת הזוג שלי ובסוף לחוות סוג של אורגזמה (אם אפשר לקרוא לזה כך..). ביצוע משימות. כיף.

עכשיו, כל גבר סובל או סבל מ׳בעיות׳ (כפי שמכנים זאת בחברה) בתפקוד המיני. זה יכול לקרות פעם בהמון זמן וזה יכול לקרות כמעט כל הזמן. ענייני שפיכה מוקדמת/מהירה או קושי להגיע לזיקפה ושפיכה ועוד..

איזה סיכוי יש לגבר להתמודד עם זה כשכל מה שהוא מכיר זאת גישת המאבק?? זו מלחמה אבודה מראש.

כשאנחנו במאבק אנחנו בעצם בהתנגדות, אנחנו במצב של ׳לא׳, הפוך מנוכחות ומלהיות ב׳כן׳ ולהיות חלק מהסיטואציה, חלק ממה שקורה כאן ועכשיו. כפועל יוצא מזה כמעט תמיד האישה מתוסכלת..כל מה שהיא רוצה מהגבר שלה זו נוכחות. אכפת לה שהיא לא נהנית, אבל יותר מתסכל אותה גבר לא נוכח. ויותר חמור, אם הגבר חש כי ׳נכשל׳ היא תקבל גבר מתוסכל, שגם לא נמצא ונוכח איתה וגם מכיוון שהוא חש כישלון, הוא מתרחק ויפחד להביא את עצמו ככה שוב.

בת הזוג חייבת להיות חלק מהתהליך, גם היא צריכה להיות נוכחת וקשובה ואפילו לוותר (בטח בשלב התרגולים) על האורגזמות שלה, אם היא לא תתמוך בגבר בשלב התרגול, שום טכניקה לא תעזור לו!

תחשבו על ריקוד סוער, האישה מתמסרת בידי הבן זוג שלה שמוביל את הריקוד מחזיק אותה ונותן לה להשתולל אך עדיין שולט בקצב ובצעדים..לוקח זמן להגיע לריקוד כזה!

בהתחלה, הגבר כנראה ידרוך עליה מספר פעמים, היא תדרוך עליו, הוא לא ממש יוביל אותה בקצב שהיא רוצה. לעיתים, למרות שהיא כבר מוכנה לרקוד ולהשתולל היא תיתן לו להוביל, להחזיק אותה בצורה שנוחה לו כרגע, היא תיתן לו להרגיש גבר שמוביל את הריקוד אבל בצעדים איטיים, לעיתים גמלוניים, לפעמים אפילו הוא יסתבך ברגליים שלו עצמו ויפול. השאלה אם היא תמשיך לתת לו יד ועם חיוך ואפילו צחוק, תרים אותו מהרצפה ותשאל אותו מתי מתרגלים שוב את הריקוד הזה?

אם כל אחד ירצה להיות רקדן מעולה ועדיין לרקוד יחד הם חייבים להבין שכל אחד צריך לוותר קצת בהתחלה כדי שבהמשך הריקוד יהיה מושלם..ריקוד האלים!

להביא תקשורת ברמה גבוה, לדבר על זה, לשאול, אם זה מהאישה: ״מה אתה צריך? להאט? לעצור? אתה נושם? בא לך להיות איתי אבל בשיא הנוכחות?״ או מהגבר: ״אהובה, הגוף שלי אומר אחרת..קשה לי להגיע עכשיו לזיקפה, בא לך שרק נתכרבל ואולי אחר כך זה יגיע?״ או מהכיוון השני: ״אני כבר ב-70% בואי נאט קצת, תנשמי יחד איתי. או: אני מתחיל עכשיו כיווצים של שרירי האגן, אכפת לך לשים לי יד על הלב או על המצח?״

עולם הטנטרה מלמד אותנו המון טכניקות של נוכחות ושל עונג, אבל לפני הכל הטנטרה מלמדת אותנו לשנות את הגישה ואת ההסתכלות שלנו על הדברים, חשיבות הדרך מהמטרה, תקשורת של אמת ברמה גבוה ובעיקר איך לשבור את התבניות, הגישות והאמונות שלא משרתות אותנו.

איך אנחנו כזוג, עובדים בשביל הביחד הזה ולא מתמקדים כל אחד באורגזמה שלו ובחוויה שלו, לעבור גם דרך הקושי ולהגיע יחד אל העונג, בנוכחות, בהקשבה, ועם המון תקשורת מקרבת. לחיי הדרך!